בין אם זה כאב ראש טורדני או סימפטומים לא ברורים, רבים מאיתנו פונים בשנים האחרונות פחות לרופא ויותר… לבינה מלאכותית. תוכנות כמו ChatGPT, מערכות עזר כמו Google Health ואפליקציות בריאות מתקדמות, מאפשרות לכל אחד להקליד תסמין ולקבל שורת אבחנות אפשריות בתוך שניות. אבל עד כמה אפשר לסמוך על המידע? מה היתרונות, ומה הסיכונים?
למה זה כל כך מפתה?
הבינה המלאכותית מציעה יתרון ברור: מהירות ונגישות. במקום להמתין לתור בקופת חולים, אפשר לשאול את ה-AI ולקבל תשובות מיידיות כולל תיאור של מצבים רפואיים, הצעות לטיפול ראשוני, ולעיתים אף רשימת תרופות אפשריות. ברוב המקרים, המידע נשאב ממיליוני מקורות רפואיים, מאמרים, הנחיות רפואיות ועד פורומים מקצועיים.
מנועי AI רבים מצוידים כיום ביכולת לנתח טקסטים רפואיים בשפה טבעית, להבין הקשרים מורכבים ולהצליב נתונים מה שמאפשר להם להציע אבחנות ראשוניות מדויקות יחסית. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature (2024) הצביע על כך שמערכות בינה מלאכותית הצליחו לזהות מחלות עור מתוך תמונות בדיוק של 80%-90%, לעיתים ברמה דומה לזו של רופאים אנושיים.
אבל יש גם חסרונות ואפילו סכנות
למרות היכולות המרשימות, חשוב להבין שהבינה המלאכותית אינה רופא, ובוודאי לא תחליף לבדיקה קלינית. המידע שניתן מבוסס על חישובים סטטיסטיים והקשרים טקסטואליים ולא על היכרות עם הגוף הספציפי שלך, ההיסטוריה הרפואית או בדיקות עדכניות.
גם כאשר מדובר במערכות מתקדמות, טעויות קורות. לדוגמה, מערכות AI נוטות לעיתים “להמציא” מקורות או לאבחן בצורה שגויה מצבים רפואיים דומים. כמו כן, במקרים חמורים דחיית פנייה לרופא בגלל הסתמכות על מידע לא מאומת עלולה לגרום להחמרה במצב הרפואי.
בנוסף, קיימת בעיית פרטיות. שימוש במערכות פתוחות (כמו ChatGPT או אפליקציות חינמיות אחרות) לחשיפת מידע רפואי אישי עלול להוביל לדליפת מידע. גם אם לא מציינים שם מפורש, תיאור של מצב רפואי עשוי לזהות אדם או להיכנס למאגרי מידע מסחריים.
מה כן אפשר לעשות?
במקום להיבהל חשוב להבין כיצד להשתמש ב-AI ככלי עזר, לא תחליף.
הנה כמה כללים שיכולים לעזור:
• ודאו שהמערכת שאתם משתמשים בה מבוססת על מקורות רפואיים מוסמכים – למשל אפליקציות שמפותחות בשיתוף עם בתי חולים או מוסדות אקדמיים.
• הימנעו מהזנת פרטים מזהים – כל מידע אישי כמו שם, גיל, מצב רפואי מפורט עדיף להשאיר מחוץ למערכות פתוחות.
• התייעצו עם רופא בכל מקרה של סימפטומים חדשים או החמרה – גם אם קיבלתם תשובה “מרגיעה” מה-AI.
• שלבו את המידע עם שירותי הבריאות שאתם מבוטחים בהם – לדוגמה, אם אתם מבוטחים בביטוח בריאות פרטי, בדקו האם יש אפליקצית ייעוץ רפואי מקוון דרך חברת הביטוח שם תיהנו משירות מפוקח ופרטי.
עבור לקוחות בעלי ביטוח בריאות פרטי או ביטוח מחלות קשות, בינה מלאכותית יכולה לשמש ככלי מקדים אך היא לעולם לא תחליף לאבחון רופא מוסמך, שהוא זה שמפעיל את פוליסת הביטוח בפועל. אם לדוגמה מתקבלת המלצה לבצע בדיקה מסוימת דרך אפליקצית בריאות, יש לוודא שהבדיקה אכן מכוסה בפוליסה, ובמקרה הצורך להפעיל את שירותי הייעוץ של הסוכן או מוקד השירות של חברת הביטוח. בנוסף, כמה מחברות הביטוח בישראל כבר החלו להציע שירותים רפואיים המבוססים על AI כמו סריקה של תוצאות בדיקות, ניטור מרחוק של מדדים רפואיים, ואפילו תוכניות מניעה בהתאמה אישית. לקוחות שמעוניינים ליהנות מהשירותים הללו חשוב שיוודאו שהם כלולים בפוליסה, או ישקלו לעדכן את הביטוח בהתאם.
לסיכום: מתי להשתמש, ומתי לפנות לרופא?
בינה מלאכותית יכולה להוות כלי עזר שימושי בעיקר כשמדובר בהכוונה כללית, הבנת מונחים רפואיים, או ניטור מדדים שגרתיים. אך חשוב לזכור: זהו כלי תומך, לא מאבחן מוסמך. בכל מקרה של חוסר ודאות, סימפטום מתמשך או התלבטות רפואית – תמיד נכון לפנות לרופא בשר ודם.
ההמלצה היא פשוטה: אל תמתינו.
אם יש לכם ביטוח בריאות – פנו אל הסוכן, בידקו את הזכויות שלכם, וגשו לרופא מוסמך שיספק חוות דעת קלינית אמיתית. זה עשוי לחסוך זמן, כסף, ובעיקר בריאות.
רוצים לשמוע עוד? מוזמנים לפנות אליי.
אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות/ייעוץ פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. האינפורמציה המופיעה כאן אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
